מדינת ישראל-ע"י מנהל מקרקעי ישראל נ' נחמיה ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי היא לסילוק ידם של הנתבעים ופינויים מדירה בה הם מתגוררים, הנמצאת בבניין הידוע בשם "בית המוכתר", בגבעת רם.

במתחם זה החל התובע בפרוייקט בנייה של בנייני מגורים יוקרתיים, הקרוי בשם "משכנות האומה", אולם, "בית המוכתר" בו מחזיקים הנתבעים, מונע את השלמת הפרוייקט.

בכתב התביעה שהוגש ביוני 2009, טען התובע כי הנתבעים פלשו לדירה וכי הם מחזיקים בה שלא כדין.

הנתבעים טענו, בכתב ההגנה, כי סבו של הנתבע 1 היה דייר מוגן בדירה. לטענתם, הנתבע הוא דייר מוגן כיוון שהוא התגורר עם סבו כ-15 שנים, עוד לפני פטירתו בשנת 1979, וכי הוא ממשיך להתגורר בדירה עד היום.

אין מחלוקת בין הצדדים כי פרוייקט הבנייה של התובע נעצר באותו החלק המצריך פינוי הנתבעים.

לא יכולה להיות גם מחלוקת כי הדבר גורם לתובע נזקים.

בישיבה הראשונה, ביום 18.4.10, ניסיתי לקדם הסכמות בין הצדדים כדי להביא לסיומו המהיר של ההליך. בתוך כך מונה מומחה מטעם בית המשפט כדי להעריך את שווי הדירה הנדונה. חוות הדעת נועדה, בין היתר, כדי ליצור נקודת עיגון ממנה ניתן יהיה לאפשר דיון לפשרה, מבלי לפגוע ביתר טענות הצדדים.

ביום 19.6.11 הגיש התובע הודעה על פיה צומצמו המחלוקות בין הצדדים כיוון שהתובע ויתר על טענותיו לעניין זכויות הנתבעים בדירה והוא מוכן לראותם כדיירים מוגנים.

כך, נותרה במחלוקת רק שאלת גובה הפיצוי.

כך קבעתי בישיבת ההוכחות ביום 5.9.11 (עמוד 16 לפרוטוקול):

"המחלוקת שבפני בשלב זה היא מחלוקת אחת, מה גובה הפיצוי אשר לו זכאים הנתבעים כדיירים מוגנים בדירה. מחלוקת זו מורכבת משלוש:

ראשית, מה גודל הדירה בה מחזיקים הנתבעים.

שנית, האם את כל גודל הדירה יש לקחת בחשבון תחשיב הפיצוי.

שלישית, מה ערך הפיצוי הראוי בהתאם לגודל הדירה שיש לקחת בחשבון."

כאמור, הוגשה לתיק חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, השמאי אלי סידאוי.

למרות זאת, איפשרתי לנתבעים להגיש חוות דעת מטעמם, והם הגישו חוות דעת של השמאי פטל.

לנוכח הפער העצום בין חוות הדעת, לא נחה דעתי (כאמור בהחלטה מיום 5.9.11) ואיפשרתי חקירה של המומחים.

כמו כן צורפו לתיק חוזים שעשה התובע עם דיירים אחרים באותו האיזור, לשם פינויים. חוזה נוסף, עם הגב' חנה מזרחי, צורף על פי הוראתי (עמוד 19 לפרוטוקול) לסיכומי התובע.

בנוסף, נחקרו הנתבעים על השאלות שבמחלוקת.